התקפי האסתמה מופיעים על רקע תהליך אלרגי, הגורם להיצרות הסימפונות והופעת קוצר הנשימה והצפצופים. הטריגרים להופעת התקפי האסתמה הם בדרך כלל אלרגנים הנישאים באוויר, קור, פעילות גופנית, זיהום אוויר, סטרס ומצבים נוספים. התקפי האסתמה גורמים לקוצר נשימה קשה ביותר המלווה בשיעול, צפצופים ותחושה ש"אין אוויר".
לרוב, התקף האסתמה מוקל באמצעות טיפול מתאים, ובדרך כלל ניתן לקיים אורח חיים תקין לחלוטין באמצעות שימוש בתרופות וסוגי טיפול נוספים.
הטיפול המקובל באסתמה
מטרת הטיפול באסתמה היא לאפשר לחולי האסתמה לקיים אורח חיים תקין על ידי הפחתת תדירות ההתקפים והורדת עוצמתם. ללא טיפול מתאים, חולי האסתמה עלולים לפתח התקף בכל רגע נתון ובמיוחד כאשר הם נחשפים לטריגרים מסויימים, ולכן הטיפול הרפואי באסתמה מסייע רבות למהלך החיים התקין.
הטיפול באסתמה מתבצע בהדרגה, כך שמתחילים בתרופות ה"פשוטות" יחסית ורק במידה והטיפול הניתן לא מספק שיפור במצב עוברים לטיפול מתקדם יותר. הטיפול באסתמה כולל:
- סטרואידים בשאיפה – טיפול הבסיסי ואחד המקובלים אצל חולי אסתמה, הניתן באמצעות משאפים. שאיפת הסטרואידים מטפלת במרכיב הדלקתי של האסתמה ובכך מסייעת רבות למניעת התפתחות ההתקפים.
- מרחיבי סימפונות – טיפול יעיל ביותר הניתן כמעט לכל חולי האסתמה באמצעות משאף. מרחיבי הסימפונות מתגברים על היצרות הסימפונות במהלך ההתקף ובכך פותחים את נתיב האוויר. קיימים שני סוגים של מרחיבי סימפונות: מרחיבי סימפונות לטווח קצר (כמו ונטולין) ומרחיבי סימפונות לטווח ארוך. כיום רוב התכשירים הניתנים בשאיפה הם תכשירים המשלבים מרחיבי סימפונות וסטרואידים, ובכך מספקים בשאיפה אחת תרופות משני הסוגים אשר מסייעות להתמודדות עם האסתמה.
- סטרואידים סיסטמיים – במידה והתכשירים הניתנים בשאיפה לא מספיקים, מתחילים בטיפול קבוע בסטרואידים סיסטמיים הניתנים בכדורים. במקרים אלה המטופלים חשופים להשפעות ארוכות הטווח של הסטרואידים, הכוללים דיכוי חיסוני, אוסטאופורוזיס, השמנה אופיינית וכו'.
- תכשירים נוספים – קיימים סוגים נוספים של תכשירים הפועלים במנגנונים נוספים ומסייעים להקל על התקפי האסתמה.
בעוד חולים מסויימים מסתדרים ללא כל בעיה עם המשאפים הפשוטים, קיימים חולים אחרים הנאלצים לעבור טיפול במספר סוגי תרופות על מנת לשלוט באסתמה. במקרים אלו, המטופלים חשופים לתופעות לוואי רבות אשר מקשים מאוד על אורח החיים וגורמים לתופעות לוואי רבות. במקרים אלה, חולים רבים פונים לטיפול חלק מהפרוטוקולים המקובלים, כמו לדוגמא מריחואנה רפואית.
קנביס רפואי ואסתמה
מחקרים שונים שבוצעו בנושא הראו שהחומר הפעיל בקנביס, ה-THC יכול לעזור מאוד לחולי אסתמה להתגבר על ההתקפים. על פי טענות החוקרים, THC משמש כמרחיב סימפונות ובכך מסייע להקלה על ההתקפים.
צריכת מריחואנה רפואית כטיפול באסתמה בוצע במחקרים שונים על ידי עישון מריחואנה ועל ידי שימוש ב-THC סינטתי, ובמקרים שונים הצליחו להראות שיפור במצב, בעיקר כאשר מדובר בהתקפים המופיעים במאמץ.
לאחר כל שימוש בקנביס רפואי, האפקט מרחיב הסימפונות נמשך למשך שעתיים ובמקרים רבים דומה מאוד לאפקט המושג על ידי שימוש במרחיבי סימפונות.
יש לציין שמכיוון שעישון קנביס גורם לגירוי הרירית ועלול לעורר בעצמו התקפי אסתמה, חולים רבים יעדיפו להשתמש בקנביס בדרכים אחרות. הקשר בין THC להרחבת סימפונות ידוע כבר שנים רבות (משנות ה-70), וייתכן שבעתיד ייוצרו תכשירים נוספים אשר יאפשרו טיפול ב-THC על ידי שימוש במשאף, כפי שנעשה כיום עם מרחיבי סימפונות וסטרואידים.