קיימת מידה רבה של סטיגמה הסובבת את נושא המשקל. אמצעי התקשורת אמנם משדרים מסרים סמויים וגלויים אודות קבלה עצמית ואמונה עצמית, באמצעות הטלויזיה, המגזינים, האינטרנט, וידוענים המציגים תמונות גוף שאינן מציאותיות.
מאמרים בכתבי עת מדגישים מסרים הנוגעים לאובדן משקל מהיר, וממעטים בפרסום סיפורי "אימה" על ידוען שהעלה עשרים קילוגרמים למשקלו. לכן אין זה פלא כי שיעורי הפרעות אכילה ממשיכים לעלות. אבחנה של אנורקסיה עלולה התבצע כבר בגיל 12 בקרב בנות.
עובדות בנוגע לאנורקסיה
אנורקסיה נרבוזה מאופיינת באמצעות הרעבה עצמית, ירידה דרסטית במשקל, פחד שאינו הגיוני מפני עלייה במשקל, ודימוי גוף מעוות. זהו מעגל כפייתי המתבטא בטיהור הגוף באמצעים שונים כגון הקאה, שימוש מופרז במשלשלים, שימוש לרעה בחומרים משתנים, ופעילות גופנית קיצונית.
המחלה קשורה לעיתים קרובות עם גורמים פסיכולוגיים. הפרעות שונות בקיבה, תגובות לתרופות ושימוש בסמים שאינם חוקיים דוגמת קוקאין או הרואין, עלולים לגרום לאנורקסיה. הפוטנציאל להקלת המחלה עם שימוש בקנאביס תלוי בגורמים הפסיכולוגיים.
לקנבינואידים בחומר קיימת השפעת גירוי תיאבון מינימאלית במקרים של אנורקסיה נרבוזה קלאסית. המצב הפיסי של המחלה, המתבטא בתשישות כרונית, עשוי להיות מטופל היטב באמצעות כדורי THC סינטטיים הנקראים מרינול, ומצוינים לטיפול באנורקסיה. אך רופאים עלולים להסתכן באובדן הרישיון שלהם עם כתיבת מרשמי מרינול "מותווה" למטופלות הסובלות מאנורקסיה, ללא בדיקת ועדה רפואית מיוחדת במשרד הבריאות.
הפרעה זו נפוצה בעיקר בקרב נשים צעירות, אך גם בקרב נשים מבוגרות וגברים. למעלה משבעים מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מהפרעות אכילה, ומידי שנה מתועדים ארבעים אחוזים של מקרי אנורקסיה חדשים בקרב בנות בגילאי 15 עד 19.
עובדות בנוגע למריחואנה
מריחואנה מכילה שני חומרים פעילים המשפיעים על המוח: THC וקנאבידיול. שניהם קשורים במערכת הנוירוטרנסמיטר האנדוקנבינואידי. המערכת האנדוקנבינואידית פועלת לאחור על נוירוטרנסמיטרים ומשחררת אותות מתאי עצב פוסט סינפטים לקולטנים CB1 ו-CB2, על תאי העצב הקדם סינפטים.
מחקרים פסיכואקטיביים מצאו מזה זמן רב את הקשר של החומר THC להגברת התיאבון. ההשפעות הממכרות של מריחואנה, כאשר היא נצרכת במינונים גבוהים, גורמות או מגבירות חרדה. מחקרים נוספים הראו כי באינטראקציה עם מערכת הדופאמין, משפיעה המריחואנה על התנהגות. החומר קנאבידיול קשור להשפעות הטיפוליות של המריחואנה, ולכן היא יעילה לטיפולי סרטן, הקלה על כאבים, סכיזופרניה, והפרעות אכילה.
הגברת התיאבון
שימוש במריחואנה ממריץ את חילוף החומרים בגוף וגורם להגברת התיאבון. גוף האדם זקוק לאנרגיה, בצורת מזון, על מנת לשרוד ולשמור על בריאות תקינה. מטופלות הסובלות מירידת תיאבון או הרעבה עצמית, מסתייעות במריחואנה רפואית להגברת גירוי התיאבון, לאותת למוח על השתוקקות בריאה למזון, ועידוד המטופלת לאכול על מנת לספק לגוף את האנרגיה הדרושה.
מריחואנה מסייעת בכל שלבי ההחלמה. אם המטופלת עם אנורקסיה נמצאת במצב קריטי ומסרבת למזון, השימוש במריחואנה על מנת לעורר את התיאבון שלה, הוא הרבה פחות טראומטי מהאילוץ להשתמש בצינורית הזנה.
תרופה צמחית זו מאפשרת אספקת כמות קלוריות נאותה ומועילה למטופלת מבחינה רגשית ומבחינת הרווחה הפיסית, כמו גם משמשת כטיפול הרפיה. מטופלות שאינן מוכנות להתאושש ומסרבות להיפתח בפני הצוות הטיפולי שלהן, מסתייעות במריחואנה על מנת לחקור רעיונות חדשים ולקבל תובנות לגבי הגורם להפרעות האכילה שלהן.
השפעת שיפור התיאבון המצויה במרכיב THC במריחואנה, מתאפשר עם חילוק מנות יומיות של 5 מ"ג בתחילת הטיפול, ובעת הצורך, הגברת המינון היומי לעשרים מ"ג. מחקרים ארוכי טווח מאשרים את ההשפעות ממריצות התיאבון של החומר הממשיכות במשך חודשים, ואת שמירת משקל הגוף היציב במשך שבעה חודשים, כאשר לאחריהם, ובשילוב טיפול פסיכולוגי, ניתן להבריא מהמחלה.
מריחואנה לטיפול באנורקסיה
מריחואנה משמשת כדרך לסייע למטופלות אנורקסיה לשמור על משקל בריא ולטיפול בהפסקת האכילה. מחקרים הראו כי קולטנים בהיפותלמוס משמעותיים לצריכת מזון, והמערכת האנדוקנבינואידית קשורה לסיוע בטיפול בהפרעות אכילה.
אחת ההתנגדויות לשימוש במריחואנה לטיפול רפואי הוא כי היא אינה משפיעה באופן משמעותי על המוח. גם אם מדענים הצליחו ליצור מוצרים סינטטיים המחקים את ההשפעות החיוביות של התרופה, ללא התופעות הממכרות או הפסיכואקטיביות, לא קיימת כיום דרך פרטנית למקד את ההיפותלמוס, ולטפל באמצעות מריחואנה בחלק במוח שצריך להיות ממוקד עם הפרעות אכילה. בעוד שהחומר מטפל בשיפור התיאבון, שיפור מצב הרוח ויצירת גישה מעודדת ושמחה יותר לחיים, הוא אינו מטפל לעומק בשינוי דימוי עצמי ותפיסת הגוף.