גלאוקומה היא קבוצה של מחלות בעיניים, שבכולן חל ניוון או מוות של תאים בעצב הראייה. עצב הראייה הוא קבוצה עבה של קצות תאי החישה הנמצאים בעיניים, אליו מתרכז כל המידע הנקלט משדה הראייה, ומועבר לפענוח באיזורים האוקסיפיטלים של המוח. כאשר מתים תאים בעצב הראייה, לא כל המידע מגיע למוח, וכך בעצם מצטמצם שדה הראייה. כשהמחלה אינה מטופלת ומתקדמת, האדם עשוי לאבד את כל שדה הראיה ולהתעוור, הלכה למעשה.
הפגיעה בתאי העצב נגרמת כתוצאה מעליה מוגזמת בלחץ התוך עיני. בתוך העין קיים נוזל, שבין שאר תפקידיו, עליו ליצור לחץ בתוך העין, על מנת לשמור על מבנה העין העגול. כאשר הלחץ התוך עיני עולה יותר מידי, הוא יוצר לחץ על עצב הראייה וגורם לתמותה של תאים.
לגלאוקומה אין סימפטומים מקדימים, ועד שלא מתגלה הצמצום בשדה הראייה לא ניתן לגלות אותה. המחלה מופיעה בדרך כלל בעין אחת, ולאחר זמן מה מצטרפת גם העין השנייה.
בשלבים הראשונים, הפגיעה באה לידי ביטוי בערפול של שדה הראייה, ובירידה ביכולת לראות את מה שקורה בצדדים או בפריפריה של העין. החולה מתקשה למקד את מבטו על אובייקטים ספציפיים, וכאשר הוא מסתכל על מקור של אור הוא רואה הילות רחבות שמטשטשות את התמונה.
טיפול בגלאוקומה
תאי עצב ככלל הינם תאים שאינם יודעים להתחדש, ולכן הפגיעה של הגלאוקומה היא בלתי הפיכה. הטיפול במחלות ממוקד במניעה של התקדמות המחלה ומניעת צמצום נוסף של שדה הראיה. החולים צריכים להיות בטיפול ובמעקב במשך כל חייהם.
מטרת הטיפול בגלאוקומה היא להוריד את הלחץ התוך עיני, כדי למנוע פגיעה נוספת בעצב הראייה. הלחץ הרצוי (שנקרה "לחץ מטרה") משתנה מאדם לאדם על פי מאפייניו הפיזיולוגיים, ונקבע על ידי הרופא המטפל. ישנן שלוש דרכים עיקריות להגיע ללחץ המטרה:
1. טיפול תרופתי: ניתן באמצעות טיפות עיניים או בכדורים. הטיפול התרופתי עשוי להוביל לתופעות לוואי כגון תחושת עקצוץ או גירוד בעיניים, טשטוש של הראיה, כאבי ראש, ירידה בחשק המיני ושינויים במצב הרוח, עייפות, ירידה בתיאבון, ושינוי בצבע העין.
2. טיפול לייזר: בסוגים מסויימים של גלאוקומה, ניתן להשפיע על הרקמה שאחראית על הניקוז של הנוזל מהעין. אפשרות נוספת היא לפתוח פתח בקשתית המנקז את הנוזלים למאחורי הקשתית. אפשרות אחרת היא צריבה בלייזר של האזור שיוצר את הנוזל התוך עיני, כדי להפחית את כמותו. גם טיפול זה אינו משקם את הפגיעה שנוצרה מהגלאוקומה, אך הוא מוריד את הלחץ התוך עיני ומונע התקדמות של המחלה.
3. ניתוח: בהליך כירורגי יוצרים תעלת ניקוז חדשה מתחת לעפעף, שתחליף את תעלת הניקוז שאינה פועלת טוב. הניתוח הוא קצר, בהרדמה מקומית, והוא מהווה פתרון טוב כאשר התרופות או טיפולי הלייזר אינם מסייעים מספיק בהורדת הלחץ התוך עיני.
גלאוקומה וקנביס רפואי
כאמור, אין שום אפשרות לתקן ולשקם תאי עצב שנפגעו. כל הטיפול בגלאוקומה מטרתו לייצב את המצב הקיים ברגע אבחון המחלה, כדי לעצור את המשך הפגיעה בעצב הראייה, ולמנוע התדרדרות של הראייה ועיוורון. כל הטיפולים הקונבנציונאליים מטרתם להפחית את הלחץ התוך עייני, על מנת לעצור את הפגיעה.
מסתבר, שאחת מהתופעות האופייניות לשימוש במריחואנה היא הפחתת הלחץ התוך עיני. ואכן, במצבים של גלאוקומה קשה, כאשר הטיפול התרופתי הרגיל אינו עוזר בהפחתת הלחץ, וגם התערבויות בלייזר או התערבויות כירורגיות אינן מובילות לתוצאות מספקות, משרד הבריאות מאשר שימוש בקנביס רפואי.
למעשה, נראה שתועלתו של הקנביס הרפואי שרירה וקיימת גם במצבים קלים יותר של גלאוקומה. השימוש בחומר גורם לירידה ביצור הנוזל התוך עיני, וכך יורד הלחץ על העצב. מטופלים אשר משתמשים בקנביס מדווחים כי בטווח הארוך אין ירידה נוספת בראייה וצמצום נוסף של שדה הראיה.
בטווח המיידי יש ירידה ואפילו העלמות של ההילות החזקות סביב מקורות של אור. שיפור איכות החיים של החולים היא מיידית, משום שהם מסוגלים להתנהל בצורה עצמאית גם בחושך, הם יכולים לקרוא, והם חווים פחות אפיזודות של "עיוורון לבן" חולף.
יש לציין, שקנאביס רפואי הוא טיפול זול יותר בהשוואה לטיפולי לייזר וניתוחים, ותופעות הלוואי שלו קלות ביותר ביחס לתופעות הלוואי שעשויות לגרום התרופות הקונבנציונאליות.