חרדה היא שם כללי לקבוצה רחבה של הפרעות, שכולן מאופיינות ברגשות בלתי נשלטים של פחד מוגזם מפני דברים שרב האנשים לא מפחדים מהם כל כך, או שאינם מושפעים כל כך מהפחד הזה.
בעברית, חרדה היא מילה נרדפת לפחד. אך בעולם של בריאות הנפש מפרידים בין שתי התופעות. פחד הוא תחושה אבולוציונית חשובה – האדם הקדמון חייב היה לפחד מהאריה ביער על מנת שידע לברוח ממנו ולא להיפגע.
אנחנו חייבים לפחד מחציית הכביש או משהייה במקום גבוה, מפני שאלה באמת דברים מסוכנים. הפחד בעצם מאותת לנו שעלינו להיזהר ולשמור על עצמנו. בשל כך הוא חשוב להישרדותנו. לעומת זאת, חרדה היא מצב בו הפחד כבר אינו משרת אותנו, אלא פוגע ביכולתנו לתפקד. כאשר אנחנו כל כך מפחדים ממקומות גבוהים עד שאיננו יכולים לטוס במטוס, לטפס על סולם ואפילו לעבוד במשרד בקומה גבוהה – אין בכך כדי להגן עלינו, ואז יוגדר הפחד כחרדה.
הפרעות החרדה השונות מאופיינות בדרך כלל בחרדה מפני משהו ספציפי או כללי, בניסיונות להימנע ממפגש עם אותו גורם מעורר חרדה, במחשבות טורדניות ועיסוק יתר בגורם החרדה (כל הזמן עסוקים במה שיכול לקרות לי רע בגלל) ובמצב כללי של ערנות ועוררות יתר רגשית ופיזית כדי להימנע ממגע עם גורם החרדה. חרדה יכולה להופיע ללא הסבר מסויים, או כתוצאה ממפגש טראומטי עם אלמנט כלשהו במציאות.
טיפול בחרדה
הטיפול בהפרעות החרדה חייב לתאום לסוג החרדה ולגורמים לה. חרדה שנגרמת כתוצאה מחשיפה לטראומה, למשל, צריכה לקבל טיפול שונה מחרדה שמקורה בדימוי עצמי נמוך, למשל. בקבוצת הטיפולים הפסיכותרפיותיים ניתן למצוא את הטיפול הדינמי אשר מנסה לאתר את מקורות החרדה בהיסטוריה של המטופל ולעבד אותם באופן כזה שהחרדה תעלם.
זהו בדרך כלל טיפול ארוך טווח ולא ממוקד. אפשרות נוספת, שנחשבת למקובלת במיוחד (ולעיתים גם להתוויה ראשונית, כמו במקרה של פוביות ספציפיות), היא טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) – טיפול ממוקד, בדרך כלל קצר טווח, שלא עוסק במקורות החרדה אלא בהכחדתה מהמחשבות ומדפוסי ההתנהגות של המטופל.
טיפול זה כולל בדרך כלל חשיפה של המטופל באופן הדרגתי ובטוח לאלמנטים מעוררי החרדה, יחד עם למידה הדרגתית של עובדות רציונאליות לגבי מושא החרדה. טיפולים נוספים שהוכחו כיעילים הם טיפולים מהסקטור היצירתי- הבעתי (כמו טיפול באומנות) וטיפולים התנהגותיים בשיטות ייחודיות כמו EMDR ,SE ועוד. בנוסף, במצבים בהם החרדה אינה מאפשרת תפקוד יומיומי תקין, יש אפשרות לשימוש בתרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה. התרופות נגד החרדה גורמות להרגעה של הגוף, שחרור חומרים מרגיעים, ובמקרה שהן עובדות כרצוי, הן עשויות להוביל להקלה משמעותית בתחושת החרדה, ולעלייה ביכולת התפקוד.
טיפול בחרדה באמצעות קנביס רפואי
לעיתים הטיפולים הקונבנציונאליים בחרדה אינם מועילים, או אינם מועילים מספיק. גם שימוש בתרופות אינו מבטיח התגברות מספקת על תחושת חרדה משתקת. נמצא, שיש אנשים רבים הסובלים מחרדות, ומדווחים כי שימוש במריחואנה מועיל להם בהתמודדות.
השימוש במריחואנה גורם לתחושת אופוריה נעימה, לירידה במחשבות טורדניות, לירידה בשיקול דעת, לדפוסים פחות נוקשים של קבלת החלטות וכד'. כל אלה אכן קשורים לירידה בתחושת החרדה הסובייקטיבית.
בנוסף, המריחואנה בעלת השפעה על סימפטומים של חרדה. למשל, במקרים של PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית, כמו הלם קרב), מדווחים החולים על קשיי שינה משמעותיים. שימוש במריחואנה פותר את בעיית השינה למטופלים רבים. כמו כן, תחושת הרעב שמגיעה לאחר השימוש בסם (מאנץ') עוזרת בתופעות של ירידה בתיאבון.
עם זאת, חשוב לדעת שלעיתים שימוש במריחואנה עשוי דווקא להגביר חרדה קיימת, בגלל חיזוק תחושה של העדר שליטה. לכן, הפרעות חרדה אינן נמצאות בהתוויה של משרד הבריאות לגבי זכאות לשימוש בקנביס רפואי (מלבד הפרעת דחק פוסט טראומטית). כאשר הפרט יודע (מניסיון, או מהערכה) ששום דבר אחר לא עוזר – לחרדה או לסימפטומים שלה, יש מקום לפנות לפסיכיאטר ולהציע אפשרות של קנביס רפואי.
כאשר הפסיכיאטר מתרשם שטיפול כזה יכול להועיל למטופל, להקל עליו את חייו, ולא לפגוע בו יותר, ניתן להגיש בקשה מיוחדת למשרד הבריאות על מנת לקבל אישור. נראה שהקנביס אינו תרופת פלא נגד חרדה, אך יתכן שהוא בהחלט יכול להועיל.